האתר הזה נוצר מתוך הגעגוע והרגשת האינות הבלתי נתפשת.
איך אפשר לקבל שכל העולם האהוב, המלא, העשיר והמיוחד הזה אבד לתמיד.
הרצון להתפס במשהו חושי, אפילו אם הוא בסופו של דבר וירטואלי, והחשש מן העמעום והתעתוע שהזמן גורמם, הניבו את הדפים הללו שלפניכם.
מיקי היתה מתנגדת שבאתר זה, הצבע השולט יהיה אפור, ומלנכוליה וקדרות תעלה מבין דפיו. שמחת החיים הפורצת שלה וכל ישותה היו מתנגדים לכך, ומכאן אופיו של האתר.
הן בתהליך איסוף החומרים והן בבניית האתר, בכל מיני נקודות שבדרך, לא נעלם מקומה של המחשבה איך מיקי היתה מתייחסת לדברים, ומה היה לה להעיר, לגרוע או להוסיף. גם כאן התובנות שלה חסרות.
העשייה עצמה היתה מטלטלת: לעיתים קרובות קריאת מכתב, פרסום כלשהו של מיקי, או התבוננות חוזרת בתמונה, עוררו תגובה של עצב או חיוך, ולעיתים קרובות שתיהן ביחד. יחד עם זאת, אהבתי את העשייה.
קראתי לאתר ביני לבין עצמי “עוד קצת מיקי” כיוון שכך הוא עבורי. אני מקווה שהוא יהיה כזה גם עבור אחרים.
חגי, אוקטובר 2021, שנה למותה.
